בית בשבילי זה אהבה !

על מנת להגיב רצוי להיכנס דרך "אנונימי"

 תמיד אהבתי לסדר פינות בבית שיצרו אוירה ביתית חמה  ונעימה(את האהבה הזו קיבלתי מאמא במתנה ) בית בשבילי זה מקום חמים להתרווח בו, בית זה משהו שעוטף אותך, בית בעצם זה הצצה לנפש שלך,      אוהבת לטפח את הבית שלי בדברים שקניתי בשווקים או ,בחנויות יד שנייה,עד לא מזמן הריהוט  האנגלי היה יותר דומיננטי אצלי הרהיטים בקווים מעודנים רגלי ה-S ,,,,,זה לא שנטשתי לגמרי את הסגנון אני עדיין אוהבת סגנון  קלאסי אירופאי  עם האלגנטיות שלו ,אבל התחלתי לגלות גם את היופי שבפשטות בסגנון הוינטאג' שלנו שנות 50-60  שגדלנו עליו שכל כך מוכר לי מהשכנה שהיתה לי,מבית סבתא ,  כמעט כל פריט שאני רואה בשוק מחזיר אותי  לשנות ילדותי  ונוסטלגיה  עוטפת אותי.

עיצוב בשבילי זו התרגשות ,זו התחדשות, הייתי אפילו מדמה את זה לסוג של פזל כל פעם מוסיפים עוד חלק עד לקבלת "תמונה שלמה". כך גם בית או חדר, הוספה קטנה יכולה לחולל שינוי  במראה הבית-נגיעות ,

לא חייבים  לעשות מהפך!!

משהו שממלא אותי באהבה ושמחה, לפעמים סתם הזזת רהיטים הוספת כריות,מפת שולחן , שינוי קטן כזה כמו החלפת מיקום של השולחן הקפה הקטן ליד מנורת הרגל כבר נותן אפקט אחר בבית נכון יותר ותורם לאווירה בבית, תמיד אומרים לי שאני מקבלת ברק בעיניים כשאני מתחילה לסדר ולמקם חפצים רהיטים או סתם פיצ'יפקס שקניתי בשוק   נכון,כי אני ממש אוהבת את כל ההתעסקות סביב סידור או הלבשת הבית.  זה פשוט משמח אותי ומרגש אותי.

חברים אומרים לי שהבית שלי קצת עמוס !!!  בעיניי ….    הכל יחסי  נכון שאני אוהבת לקנות לבית "מתנות "קטנות עם זה פמוט ,או אגרטל קטן , או קומקום אבל אני מודעת שעלי להוציא משהו אחר,כדי לא להעמיס יתר על המידה את החדר וכדי שלא ייוצר בליל של פריטים שאינם קשורים  או מתאימים אחד לשני,כמו שקורה לי עכשיו אני בתהליך של שינוי ,מכניסה  פריטים  ישנים אבל בעלי אופי וסגנון שונה ממה שקניתי עד כה.

הפריטים הקטנים הם שמכניסים  נשמה לבית ,אני מרגישה שאני מבטאת את עצמי דרך החפצים והפריטים שאני קונה  וממקמת אותם בביתי, את אהבתי לדברים ישנים של פעם … חושבת שזה מספר משהו על עצמינו אני קונה פריט ישן  כי זה מזכיר לי תקופה שחלפה...משהו חם שהיה פעם – פשטות! משהו שכבר לא מייצרים היום,  עצוב במובן מסויים כי המפעלים ,היצרנים כבר נסגרו ונעלמו גם מהזיכרון שלנו מזמן ,הם כבר חלק מההסטוריה הלא רחוקה שלנו.אפשר לשלב אותם בצורה נכונה  בין שאר חפצי הבית.

אין צורך ללכת על סגנון וינטא'ג מוחלט מספיק מספר פריטים ,נגיעות הם  כבר יעשו את האווירה המבוקשת.

חוץ מזה שככול שיחלוף לו הזמן  גם הפריטים האלה יעלמו  מהשוק ועל זה יחודו והשווי שלו.

את הפריט הישן והמיוחד שקניתי,אני ממקמת  באהבה על המדף במטבח ,או בנישה שיש לי בסלון כך  אני נהניית לראות אותו,מרגישה שאני מנציחה לעוד כמה עשורים את החפץ המיוחד הזה שמזמן שכחנו שעוד קיים ולא יהייה שני לו.

אני אוהבת להכנס לחנויות ספרים ולחפש ספרי עיצוב פינת המוזלים אחרת הספרים מאד יקרים(בסטימצקי אני תמיד מוצאת)   טוב ברור שאני לא קונה את הספרים בעיצוב המודרני אני לא מתחברת לסגנון  ובטח לא למינימליסטי ,הלא אני ידועה כאספנית כמעט כפייתית בשוק הפשפשים  ובהגיעי הביתה אני יודעת שאני הולכת עכשיו להתרגש עם הספר ….קפה (כמעט הוספתי סיגריה ..כל כך מתבקש בתור מעשנת לשעבר) ולכורסת הטלוויזיה המפנקת   ומשם אני מתחילה להכנס לספר ,לבתים ,למבואות ,לסלונים ,לחדרים לפרטים הגדולים והקטנים  מקבלת השראה לומדת להכיר דרך הדפים את הסגנון אם הקלאסי או הכפרי ונשאבת ליופי של הבתים המעוצבים כל כך בקפידה בחם ובהרמוניה וחולמת לי כבר על הסידור הבא ,או הפריט הבא שכדאי שאקנה …בשוק כמובן  .

הספרים עצמם הם נכס בפני עצמו!!!

טוב כיוון שמי שמכיר אותי טוב יודע את תשוקתי לדברים ישנים של פעם מן מסע לאחור געגוע לבית של סבתא וזכרונות.

 סוג של תמימות שהיו ברהיטים  של שנות החמישים  הלא מצועצועים ,צנועים קווים בדרך כלל פשוטים,ונקיים מקישוטים . הרהוט  היה פרקטי באותה   התקופה ,וחזק כדי שיחזיק מעמד למשך שנים …חלקם שורדים  עדיין  אפשר לראות בבתים של וותיקי הארץ  פריטים שנשארו בביתם. מזנונים גדולים מנורות ,שולחן קטן לטלוויזיה ,אפילו טלפוני חוגה  ישנים ,ועוד ועוד פריטים שאסור לזרוק אותם לזבל!!!!

אנחנו אוהבי  הוינטא'ג  בעצם אחזקתם של הרהיטים ,או החפצים מנציחים את תקופת ארץ ישראל של פעם ממחיש לנו   איך חיינו בבית ,איך הוא נראה מבפנים ,החומרים,הצבעים מה אפיין את הבית של אז?

ממש לאחרונה קניתי שני כסאות מטבח משנות החמישים  בשוק הודות לאלונה בת דודתי שהזעיקה אותי מהר לרדת לשוק  לראות שני כסאות סקאי משענת גו מעוגלת בצבע כתום והמושב בלבן מלוכלך (מלוכלך אמיתי) אבל זה לא "הפחיד "אותי הכסאות לא זקוקים לשום נגיעה של  רסטורטור  (הזכרתי חוזק קודם),פשוט ניקיון טוב טיפול אוהב הערכה וכבוד לאחר שנזרקו לרחוב כנראה ,לו יכלו לספר? התרפקות לימים עברו !  כן וינטאג' זו האהבה שלי החדשה!!

סיפרתי קודם לכן על השינוי שאני עוברת  מהסגנון  האנגלי המהודר האלגנטי והמוקפד הפורצלנים המצויירים בוורדים ציפורים ופרפרים ,לסגנון שונה כשהחוט המקשר הוא עדיין ישן  אבל ישן שלנו ,ישן ,איכותי ומוכר שגדלנו עליו פה בארץ…..סגנון הוינטאג'.

לאחרונה התחלתי לפקוד את השוק הפשפשים בחיפה בשבתות  לעיתים תכופות יותר. אומרים שצריך להגיע מוקדם כייון שיש "ציידי עתיקות "משקימי קום  שבאים לצוד   מציאות שוות . אז "שאנייי אפספס "  ?  (חסר לי אייקון של אשה פולניה) נו אז ירדתי עם חברתי רינה די מוקדם יחסית אבל אי אפשר לומר שתמיד חזרתי בידיים מלאות והיו ימים שחזרתי בלי כלום   אכזבה, יום  לא מוצלח)

תמיד אני מתרגשת בדרך אל השוק כי מי יודע עם מה אחזור הפעם ,איזו מציאה וכמה ישנה?

אבל זה חלק מהמציאות בשוק פעם אתה חוזר עם אוצר  ופעם  אתה נבצר ….:-) המממ יצא נחמד ;-)

אני אוהבת להסתובב בשוק הפשפשים  וחנויות יד שנייה זו תמיד התרגשות וחוויה של מה אמצא היום איזה פריט יצטרך להפרד מהשוק להסיר את האבק שהצטבר עליו במשך השנים ולקבל אצלי מקום כבוד על מדף או הויטרינה אף פעם אי אפשר לדעת עם מה אחזור  (במקרה הטוב) מהשוק .הרבה קניות בשוק הופכות לספונטניות כמו שקרה לי לאחרונה כשירדתי לקנות את כסאות המטבח מצאתי במקרה  סט מתוק  מפורצלן כולו כתום מנוקד בלבן ,יפה ,עליז ונאיבי שהיה מונח בפינה בתוך קופסת קרטון עם עוד פיצ'יפקס שהגורל זימן מפגש אקראי ביני לבינו. אך כיף לי ;-)

כבר מכירה את כל הסוחרים  עוצרת שואלת לשלומם ,  אוהבת לשמוע את הסיפורים של ותיקי השוק  איך היה פה פעם , איזה סוג אנשים היו באים לשוק פעם ,ואיזה סוג היום ! יש התעוררות מסויימת בשוק אנשים חדשים פותחים חנויות בשוק גם נשים בעלי גוון אופי אחר,חבל שהעירייה לא "מטפחת" קצת את השוק ולא נותנת יד לסוחרים לשפץ לפחות את החזיתות של הבניינים שחלקם נראים כעומדים לקרוס,או להקים דוכנים מסודרים

שמעתי לא פעם  אנשים שלא אוהבים את מראה השוק  חזרו מאוכזבים שהוא  נראה מלוכלך ומוזנח  , אני חושבת שבית קפה טוב (סטייל פועה) היה מוריד יותר אנשים לשוק,מסעדות כמו בשוק הפשפשים ביפו זו דוגמא נהדרת איך  שינה את פניו !!! זה הופך את הסיורים בשוק ליותר נעימים  לשבת לשתות קפה ולהמשיך בסיור בכייף .

אם אפשר הייתי קוראת לזה אפילו  סוג של "תרבות" מסויימת ... כמו באירופה .

אני אופטימית ומקווה שבעתיד  עוד יבוא השנוי שכל כך מתבקש למקום כל כך מיוחד שוק פשפשים -חיפה.