יום שבת, 19 במרץ 2011

ומעט על חפצי נוי ממתכת - מתוך הארץ ONLINE


פורסם ב - 00:00 26/04/06
עדכון אחרון - 12:12 26/04/06
חפצי חן ומזכרות ממתכת
פל-בל, האחים דייגי ואחרים, שנות ה-50
בימי הצנע של שנות ה-50 השקיעו הורינו את מיטב כספם בקישוט דירת השיכון הקטנה בחפצי נוי ממתכת. כלי הנוי מכסף היו יקרים מדי ובמקומם ניתן היה לרכוש במחיר שווה לכל נפש מוצרי מתכת: צלחות פסח, חנוכיות, אגרטלים, מאפרות, מפיונים, תומכי ספרים ומערכות כתיבה, וגם פסלונים ומסיכות. האמנות השימושית הזולה הזאת מבטאת לא רק תקופה אלא גם הלך רוח עיצובי וביטוי של ישראליות שחלפה ואיננה. המעצבים היו אמנים רבי המצאה ודמיון ורובם נותרו בלתי ידועים.

תעשיית חפצי החן ממתכת התפתחה בשני העשורים הראשונים לקום המדינה. מרבית הפריטים יוצרו ע"י פל-בל, האחים דייגי, אופנהיים ורבים אחרים. מוריס אשקלון, בעליו של מפעל פל-בל, הגיע לישראל מהונגריה ב-1934 לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הגבוה לאמנות יפה בבריסל. הוא פתח בארץ חברה לייצור חפצי אמנות שימושית מעץ זית וממתכת רקועה ולמוצרים שלו היה גימור בפטינה ירקרקה. ב-1939 הוא ייסד את פל-בל (פל מפלשתינה, בל כסוג של מתכת) שייצר פסלי ברונזה ופליז, אגרטלים ועוד, במשך 17 שנה, עד שעזב לאמריקה.

מבחר נאה ומגוון של תעשיית חפצי חן ממתכת הוצג עד לא מכבר בתערוכה "ארץ חפץ" במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. האוצרת נורית כנען קידר ציינה
בספר שליווה אותה שהתעשייה שיקפה את טעמם של קהלים רחבים בארץ, עולים וותיקים, שביקשו לגבש זהות ישראלית חדשה במדינה שאך נולדה.

לאחר מלחמת ששת הימים התחזקו הזיקות לעיצוב בינלאומי ופריטי הנוי הללו מצאו את מקומם בבוידעם או בפח האשפה. אלא שלאחרונה, הודות לאופנת הרטרו, הם הפכו לפריט לאספנים, משוק הפשפשים ועד אתרי המכירות הפומביות באינטרנט. (ד"ק)

אין תגובות: